לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מעקב וחדירת מעביד ל-דואר אלקטרוני של העובד

בליל סדר הקרוב נשב, כבכל שנה, ונספר ביציאת מצרים. אך בכך לא תמה מצוות זיכרון היציאה משעבוד לגאולה. למעשה, כבר התורה ציינה את זיכרון שעבוד מצרים, בין השאר, כסיבה לכבוד וליחס הראוי בו יש לנהוג בעבדים. וכדברי הכתוב – "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" (דברים, ה' יד).
מצאתי כי תרגום מעשי, לימינו אנו, לזכר יציאת מצרים, מהווה המתח הקיים. בין זכויותיו החוקתיות של העובד לכבוד ולפרטיות, מחד. לבין זכויותיו הקנייניות של המעסיק בעסק שהקים, מאידך.
כוונתי, בין השאר, לשימוש בדואר אלקטרוני בעבודה.
 

שימוש במחשב ובדואר אלקטרוני בעבודה.

פסק דין חדש [1] ותקדימי, העוסק בנושא שימוש במחשב במקום העבודה. וזכות המעביד לעיין בדואר האלקטרוני (מייל) של העובד, דן בסוגיה זו.
נוכח חשיבותו וחדשנותו של פסק הדין. ונוכח העובדה כי נכון להיום כמעט כל מקום עבודה מאפשר לעובד גישה למחשב ולדואר אלקטרוני. ראיתי לנכון להקדיש מדור זה להלכות שנקבעו במסגרתו.
 

כללים לשימוש במחשב בעבודה.

בפסק הדין קבע בית המשפט. כי על המעסיק לקבוע, באופן מידתי, כללי אסור ומותר בשימוש במחשב במקום העבודה. לרבות השימוש באתרים "מסיחי דעת" מן העבודה. בכלל זה, על המעסיק לקבוע מדיניות בכל הנוגע לניהול תיבות דואר אלקטרוניות במרחב הווירטואלי של העבודה. על המעסיק להביא לידיעת העובדים את המדיניות שקבע. בין השאר, באמצעות ביטוי מפורש למדיניות זו בחוזה העבודה האישי שחותמים עם העובד. בהנחיות פנימיות או בהסכם קיבוצי, לפי המקרה.
 

תיבות דואר אלקטרוני.

עוד קבעה הפסיקה, כי קיימת הבחנה בין תיבת מייל שבבעלות המעסיק לתיבה בבעלות העובד. הגם ששתיהן מתנהלות במרחב הווירטואלי של מקום העבודה.
תיבת מייל בבעלות המעסיק- תיבה זו כוללת שני סוגים.

א. תיבת מייל מקצועית.

–  במסגרת תיבה זו, המיועדת לצרכי עבודה בלבד, רשאי המעביד לקיים פעולות מעקב בנוגע לתכתובת האי-מייל המצויה בה. זאת, בכפוף לכך כי המדיניות בעניין זה נמסרה לעובדים כאמור לעיל. יחד עם זאת, אם במהלך פעולות המעקב גילה המעביד תכתובת אישית של העובד. ועל אף שהעובד לא היה רשאי לעשות כן. המעביד אינו רשאי לחדור אל תוכנה אלא במקרים חריגים. ובכפוף לקבלת הסכמת העובד מראש ובמפורש לכל פעולה של חדירה לתוכן התכתובת.

ב. תיבה מעורבת או תיבה אישית.

–  בתיבות אלו המעביד אינו רשאי לקיים פעולות מעקב וחדירה. אלא אם נתן העובד את הסכמתו המפורשת ובכתב למדיניות הכללית שפרסם המעביד בעניין זה. כמו כן, ככל שמדובר בתיבה מעורבת, יש לקבל את הסכמתו הספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן תכתובת אישית שלו. להבדיל מחדירה לתכתובת מקצועית באותה תיבה. ככל שזוהי תיבה אישית, בנוסף להסכמתו הכללית. צריכה להיות גם הסכמה ספציפית של העובד לכל פעולה ופעולה (מעקב וחדירה) שבכוונת המעסיק לנקוט.
 

תיבת דואר אלקטרוני בבעלות העובד-

המעביד רשאי להתיר לעובד לעשות שימוש בתיבה חיצונית-פרטית שבבעלותו של העובד לצרכיו הפרטיים. במרחב הוירטואלי של מקום העבודה. במקרה כזה אסור למעביד לקיים מעקב כלשהו על תוכן השימוש שעושה העובד בתיבה זו. ואסור לו לחדור אליה. ככל שהמעסיק סבור כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות נקיטה בפעולות אלו. עליו לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לקבלת סעד מתאים לכך. סעד שכזה, בשל מידת הפוגענות שהוא טומן בחובו, יתן בית הדין במקרים נדירים בלבד.

[1] עע 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל- הממונה על חוק עבודת נשים (נבו) (2011).

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button