לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אין נכס ללא ארנונה

כל קיבוץ נדרש מעת לעת לבחון את חיובי הארנונה המושתים עליו. משרדי מסייע ללקוחות משרדנו לבדוק הסוגיה המורכבת. על מנת לבחון האפשרות להפחית החיובים באמצעים הקיימים בדין. אספר לכם כי בענף הלול למשל, בו לקיבוצים רבים יש חלק. נושא החיוב בארנונה כמעט ולא העסיק את העוסקים בענף. שכן תחת מרבית המועצות החיובים היו נמוכים. והיו אף מועצות שכלל לא חייבו בארנונה לולים. אולם, ככל שחולפות השנים חיובי הארנונה הופכים להיות משמעותיים יותר ויותר. וזו רק דוגמא. הפעם בחרתי לסקור בפניכם סוגיה חשובה זו.

 

פסק הדין.

לפני כשנה (14.3.16) ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין. בגדרו נדונה השאלה – כיצד יש לסווג לולים לצורך חיוב בארנונה, כאשר צו הארנונה לא מגדיר זאת במפורש?. סוגיה זו הגיעה עד לבית המשפט העליון אשר לאחרונה (28.3.17) הכריע בעניין.

 

תיאור מקרה – ארנונה על לולים.

באותו מקרה דובר בשותפות מוגבלת העוסקת בגידול עופות לרבייה. המפעילה על שתי חלקות קרקע שבתחומי המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה לולים. ומתקנים נלווים להם כגון גנרטורים, מתקנים לאחסנת מזון, חדר מיון ביצים, מטבח וחדר מנוחה לעובדים. עד שנת 2013 חויבה השותפות בארנונה לפי הסיווג "אדמה חקלאית". לאחר בדיקה ומדידה שנערכה בשנת 2013, סברה המועצה כי חלה טעות בחיוב הארנונה של השותפות. ושלחה לה שומות מתוקנות לשנים 2013-2006. לפיהן שתי החלקות חויבו כך שהשטח המבונה הכלול בהן. (היינו, הלולים והמבנים הנלווים להם) סווג בחלקו כ"מלאכה ותעשייה". ובחלקו האחר כ"חנות, עסק או משרד". תת סיווג המצוי בצו הארנונה בגדר הסיווג הראשי "בניין שאינו למגורים". השטח הלא מבונה סווג כ"קרקע תפוסה", על-פי תת הסיווג "קרקע תפוסה לכל מטרה אחרת".

 

ערעור על ארנונה.

על החלטה זו הגישה השותפות ערר. אשר התקבל באופן חלקי. ועדת הערר קבעה, ראשית, כי לא היה מקום לפצל את הסיווג של המבנים השונים בשטח בו מחזיקה השותפות. וכי יש לסווגם בסיווג אחד, לפי הסיווג המתאים עבור הלולים. עוד נקבע, כי אלה סווגו כדין על-ידי המועצה כ"מלאכה ותעשייה". שכן סיווגם של מבנים כ"אדמה חקלאית" הוא חסר היגיון, ומעלה קושי לשוני משמעותי. ועדת הערר העירה, כי אף אם המבנים מתאימים יותר לסיווג "מבנה חקלאי". סיווג המופיע בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007. סיווג זה אינו קיים בצו הארנונה. כך שיש לסווג את המבנים על-פי הסיווג הקרוב ביותר המתאים המצוי בצו. ועדת הערר דחתה את טענת השותפות לפיה בהיעדר סיווג מתאים בצו הארנונה יש לפטור אותה מתשלום. בשים לב, בין היתר, לנוסח צו הארנונה. שקבע באותה עת כי "תעריפי הארנונה יוטלו על כל הנכסים שבתחום שיפוט המועצה".

 

סיווג נכס.

הערעור שהגישה השותפות לבית המשפט המחוזי, בשבתו בית משפט לעניינים מנהליים. היה כנגד החלטת ועדת הערר לסווג את הלולים כ"תעשייה או מלאכה". בית המשפט קיבל את הערעור. וקבע כי בצו הארנונה אין סיווג מתאים עבור הלולים, ואף לא סיווג שיורי. נקבע, כי התוצאה של חסר זה צריכה להיות אי חיובה של השותפות בארנונה (כזכור – עבור השטחים המבונים). בהיעדר מקור חוקי לחיוב מלכתחילה. להבדיל מאשר פטור מחיוב. עוד נקבע, כי העובדה שצו הארנונה כלל סעיף. לפיו ארנונה תוטל על כלל הנכסים בתחום המועצה. אינה מספקת כדי ליצור הסמכה לחיוב. וכי אף צו הארנונה גופו קובע כי הארנונה תוטל "בהתאם לסוג הנכס ושימושו". ואולם, סיווג מתאים אינו מצוי בצו הארנונה. לפיכך, בהיעדר סיווג מתאים בצו הארנונה, אין בנמצא הסמכה לגביית ארנונה בגין הלולים.

 

אדמה חקלאית – מול מלאכה ותעשיה.

על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון אשר בפסק דינו קבע, ראשית, כי יש להותיר על כנה את קביעתו של בית המשפט לעניינים מנהליים לפיה שני הסיווגים שהוצגו – "אדמה חקלאית" מחד גיסא, ו"מלאכה ותעשייה" מאידך גיסא, אינם מתאימים לנכסים, וזאת, אף לא בקירוב.
עם זאת קבע בית המשפט העליון כי יש לבטל את קביעתו של בית המשפט לעניינים מנהליים כי בהכרח לא קיים מקור חוקי בדין לחיובה של השותפות, והמשמעות היא פטור מתשלום ארנונה.

 

אין נכס ללא ארנונה.

בעניין זה ביקש בית המשפט העליון להדגיש ולחדד כי לדידו, בכפוף לפטורים שקבע המחוקק, אין נכס ללא ארנונה – "אין חיה כזאת". צוין כי כל נכס חייב בארנונה ואי אפשר שייפטר מתשלום ארנונה מקום שהוא נהנה תדיר וככלל משירותי הרשות המקומית. ובמילותיו של כב' השופט רובינשטיין: "אין ארוחות חינם", ולא יתכן כי ייהנה בעל הנכס מן ההפקר".

 

סיכום.

לסיכום, בית המשפט קובע כי בנסיבות העניין אין מנוס מהקביעה לפיה חיוב השותפות בארנונה על-פי המתכונת שעיצבה המועצה אינו יכול לעמוד. לפיכך, על המועצה לתור אחר הקונסטרוקציה המשפטית הראויה לחיוב השותפות בארנונה, ויהא עליה לשקול את צעדיה במסגרת הדין.

 

* עמ"נ (מחוזי-חי') 24940-03-15 אפרת – רביית פטם – שותפות מוגבלת נ' מנהל הארנונה במועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, בפני כב' השופט א' קיסרי (פורסם בנבו, 14.3.16).

** בר"מ 3058/16 מנהל הארנונה במועצה מקומית בנימינה – גבעת עדה נ' אפרת שותפות ליצור ושיווק אפרוחי פיטום (פורסם בנבו, 28.03.2017)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

פיצויים בגין הוצאות נלוות להפקעה

הנני מתגורר במושב במרכז הארץ. הפקיעו לי חלק מהחלקה שברשותי לטובת סלילת כביש. ברצוני לשאול האם זכאי נפקע לשיפוי על הוצאות נלוות בעקבות הפקעה. בנוסף

עובד-מעביד ומה שביניהם

שאלת יחסי עובד מעביד בין חבר לבין אגודה שיתופית ממשיכה להעסיק קיבוצים שיתופיים. אשר לעיתים זקוקים להכוונה משפטית על מנת לגבש עמדה בסוגיה. במטרה כי

Call Now Button